מוזיאון תל אביב לאומנות האגף המערבי.
אדריכלות: פרסטון סקוט כהן, עמית נמליך אדריכלים | יועץ אלומיניום: לנדמן אלומיניום בע"מ |
קבלן אלומיניום: דמיטרי אלומיניום בע"מ.
מוזיאון תל אביב לאומנות נמנה עם מוסדות האומנות והתרבות המובילים של ישראל. מאז היווסדו ב- 1932. ביוזמת ראש העיר הראשון של תל אביב מאיר דיזינגוף, שינה המוזיאון את מיקומו והתרחב באופן משמעותי. האגף המערבי ע"ש שמואל והרטה עמיר, הכפיל את שטח התצוגות.
בבסיס התכנון האדריכלי עומדת תפיסת עולם המשלבת בין דרישות המוזיאון. שהכתיב מרחב פעולה מוגדר, לבין הקשר היסטורי ברצף הבנוי במתחם התרבות התל אביבי. האגף המערבי הוא החוליה האחרונה במתחם, ומבטא רוח אדריכלית חדשה, שונה מהמוכר. האגף המערבי של המוזיאון נחשב לאחד הבניינים החדשניים ביותר בזמננו, מופת של אמצעי תכנון דיגיטליים וטכנולוגיות בנייה מורכבות. כלפי חוץ, הבניין נראה אופקי ורחב מאוד, "כמו צוללת שוקעת" כהגדרתו של האדריכל פרסטון סקוט כהן.
כניסה מרחבית שכולה זכוכית
מכלול הכניסה הראשית עשוי שלושה מישורים שטוחים, המתלכדים יחדיו מרחבית. שלושת המישורים: שתי הדפנות המאונכות והתקרה הנטויה המקרה אותה, עשויים זכוכית בלבד. הכניסה שקועה בתוך החזית הדרומית, כמעין מגרעת בתוכה, והיא מוצללת דרך קבע. התצריף של מבנה מרחבי העשוי זכוכית בלבד. נטמע במעטפת המבנה, שכל כולה בטון חשוף ולוחות זכוכית. הדפנות המאונכות של מכלול הכניסה מכילות אגפים קבועים ושתי דלתות נפתחות של אגף יחיד.
דלת אחת משמשת למילוט והשנייה לתפקוד השוטף. האגפים הקבועים מזוגגים בשמשת רבדים, הדלתות בשמשה מונוליטית. התקרה עשויה מילואות פריקות של שמשת רבדים, ובתווך שלה פרושה יריעת PVB חלבית. שני הלוחות בשמשת הרבדים עשויים זכוכית מחוסמת. שלד סמוי של פלב"מ תומך בתקרת הזכוכית. השלד נחשף רק בגב קירות הזכוכית המאונכים.
