בניין משרדים, הברזל 30, תל אביב- יפו.
אדריכלות: משה צור אדריכלים ובוני ערים | מנהל פרויקט: SMS פרויקטים לבניה בע"מ
יועץ אלומיניום: לנדמן אלומיניום בע"מ | קבלן אלומיניום: דבי אלומיניום
אודות – מבנה משרדים הגובל בחלקו האחורי בפארק הירקון. הבניין בנוי משתי אונות. התווך שבין שתי האונות משמש כאטריום המאפשר תצפית לעבר הפארק, ותחום בחזית הקדמית והאחורית באמצעות קיר שכולו זכוכית, הנתמך ברשת כבלים (Cable Net).
קיר כבלים (Cable Net) שכולו זכוכית נטול כל רכיב מבני, זולת רשת שתי וערב של כבלי פלב"מ L316 (Stainless) דרוכים. בכל צומת מהודק הכבל האופקי כלפי הכבל האנכי באמצעות מחבר מותאם. העיצוב של מחבר זה מותאם לחבוק את שפת שמשת הזכוכית. קיר הכבלים הראשון הוקם בגרמניה, בשדה התעופה של מינכן בחזית מלון קמפינסקי (מלון הילטון כיום). ממדי קיר הכבלים בפרויקט זה: 25.00X40.00 מ'. קיר הכבלים שונה מאוד מקירות המסך המסורתיים.
קירות המסך המסורתיים מוקשחים סטטית כדי לצמצם את התזוזות האופקיות בהם לכדי 19-15 מ"מ. לעומתם, את הכבלים ניתן להטריח רק לאורך ציר הכבל, ולכן קירות הכבלים חשופים לתזוזות אופקיות. ככל שדריכת הכבלים תהיה גבוהה יותר, תגבר התנגדותם לתזוזות אופקיות. הייתה הדריכה בשיעור קטן, התנגדות קיר הכבלים לתזוזות אופקיות תקטן, עד כי עשויות להימדד בו תזוזות ניכרות של עשרות ומאות מילימטרים.
תזוזות ניכרות עלולות לחולל כשל בשמשות, ולגרום לאנשים השוהים בסמוך לקיר זה לתחושת אי – נוחות. מטעמים אלה, מקובל לצמצם את התזוזות האופקיות בקיר הכבלים ככל האפשר. דריכת קיר הכבלים היא אפה, תנאי בסיסי לתפקודו התקין והמוצלח לאורך שנים. כדי להצליח במלאכת הדריכה, יש להקדים ולתכנן את שלד המבנה כך שיעמוד נוכח כוחות המתיחה הגבוהים. שמשות קיר הכבלים חשופות כאמור לתזוזות גבוהות מן המקובל. תזוזות אלה מחוללות מאמצים בתוך השמשה.
מטעמים אלה מקובל לזגג קיר כבלים בשמשה מחוסמת מחד, ומתכננים את הקיר כך שהמאמץ שיתפתח בשמשה, לא יחרוג מעבר למאמץ המותר מאידך. כאמצעי ביטחון נוסף, מקובל לזגג את קיר הכבלים בשמשת רבדים. כשל אחד הלוחות בשמשת הרבדים, השמשה תישאר על כנה, עד שתוחלף בשמשה חדשה.
