המוזיאון לתולדות השואה, יד ושם, ירושלים.
אדריכלות: משה ספדיה אדריכלים, אדריכלית ראשית ומנהלת פרויקט אירית כוכבי
יועץ אלומיניום: לנדמן אלומיניום בע"מ | קבלן אלומיניום: ובר ס.ר
המבנה – מכוון את המבקר במסלול כרונולוגי, בין אולמות המוזיאון, לאורך ציר הזמן על פי המהלך ההיסטורי של אירועי השואה. בסוף המסלול ההיסטורי נמצא היכל השמות המכיל 4 מיליון דפי עד הנשמרים בספרייה המשמשת כמעטפת החיצונית העגולה של חרוט המרחף בחלל. בהיקפו העליון של החרוט, צוהר לשמים ולאור הטבעי – העשוי אורקיע טבעתי שכולו זכוכית, אשר דפנותיו מחדירות אור ומהוות רקע לצילומי דפי העד. תחתיו, חצובה בסלע הירושלמי בריכת השתקפות המסמלת את זכר הנספים אשר שמם לא נודע.
הגלריה האחרונה במוזיאון, היא למעשה מבנה נפרד ועצמאי. מבנה זה הוא בעל עיצוב גיאומטרי של גליל, במרכזו מרחף חרוט קטום, ומתחתיו, כמו בתמונת מראה, חרוט קטום נוסף, העומד על קודקודו. גם מבנה הגלריה האחרון עשוי בטון אדריכלי חשוף, להוציא את שני החרוטים שבמרכזו.החרוט התחתון חצוב בסלע ומנציח קורבנות עלומי שם. משפחות ואנשים שלהם לא נותר כל שריד שינציח את זיכרם בדף עד. החרוט העליון, מרחף מעל המבקרים, עשוי שלד של פלדה. המעטפת החיצונית שלו מחופה באריחי אבץ שחור. המעטפת הפנימית שלו מחופה באריחי זכוכית. על אריחי הזכוכית מודפסים דפי עד. כל דף עד מתעד קורבן אחד אשר נספה בשואה. אריחי הזכוכית מלכדים יחדיו לתצריף של 600 דפי עד.
חתך אנכי
1. שלד של מוטות, קורות ועמודי פלדה לתליית החרוט הקטום.
2. אריחי זכוכית מרחביים של שמשת רבדים, דלת ברזל (Iron Low) ויריעת "דורטרנס" (Duratrans) מודפסים
ביניהם.
3. אריחים של אבץ שחור, הפרושים על תשתית של עץ לבוד.
7 / 6 אורקיע (Skylight) בעל עיצוב גיאומטרי של טבעת, המזוגג בשמשה בידודית מרסנת קרינה (Low E). אורקיע 6 מציף את האולם בתאורה טבעית.
אורקיע 7 מציף את גב אריחי הזכוכית בתאורה טבעית.